הפלוס של קריאולו
טעם חזק
ארומה חזקה
מרירות נמוכה
ערכי תאוברומין גבוהים
הזן הייחודי שלנו גדל גם בתנאים הארץ ישראליים.
הקריאולו הארץ ישראלי נמוך מאוד ביחס לעצי הקקאו הידועים, גובהו אינו מגיע מעל שני מטרים והוא מאפשר קטיף קל ללא שימוש באמצעי טיפוס.
גם העץ שלנו לא אוהב שמש ישירה אך הוא מסוגל לגדול בטמפרטורות גבוהות יותר וזה בשל זן החרקים המיוחדים אשר פיתחו עמידות למזג האוויר הישראלי. השילוב בין החרק המפרה לבין הזן של העץ הוא שיוצר את האפשרות לגידול עצים בישראל והוא שמאפשר גידול עץ באיכות גבוהה, בערכי טעם חזקים, במרירות נמוכה, ובארומה חזקה במיוחד.
מקור עץ הקקאו באזור הנהרות אמזונס ואורינוקו שבדרום אמריקה. מכיוון שעץ הקקאו זקוק לחרק מיוחד (הגדל ביערות הגשם) לצורך הפריית פרחיו, מצטמצם אזור גידולו לאזורים הטרופיים שבין קווי הרוחב 20 מעלות צפון ו- 20 מעלות דרום (משני צידי קו המשווה) באזורים החמים של אגן נהר האמזונס שבאמריקה הדרומית, במערב אפריקה, במקסיקו ובאסיה
בישראל מגדלים את עצי הקקאו רק בגנים בוטניים ובמטע המיוחד שלנו.
השוקולד הוא מזון עתיר אנרגיה: פולי הקקאו מהם מכינים את השוקולד מכילים כ-50% חמאת קקאו (סוג של שמן צמחי), וכן מכילים פחמימות וחלבונים. יתרה מזאת, בתהליך הייצור מוסיפים לו בדרך כלל סוכר (שהינו המרכיב העיקרי ברוב סוגי השוקולד), חלב או שמנים אחרים המגדילים את ערכו הקלורי של המוצר הסופי. אי לכך, צריכה של כמויות גדולות של שוקולד עלולה לגרום להשמנה.
בישראל מגדלים את עצי הקקאו רק בגנים בוטניים. ובמטע המיוחד שלנו.
רק שלושה זנים, ממיני הקקאו השונים, משמשים להכנת השוקולד:
פורסטרו- גדל בעיקר באגן האמזונס ומהווה כ- 80% מכלל יבולי הקקאו בעולם.
קריאולו- גדל לאורך צפון ומערב הרי האנדים וזרעיו, בעלי הטעם המעולה, משמשים בעיקר להשבחת תערובת זן הפורסטרו.
טרינטריו- זן כלאיים.
הזנים השונים נבדלים בעיקר בטעמם ובצבעם. היקר והנדיר ביותר הוא הקריולו, המשמש כ־10% מתעשיית השוקולד. לפולים של עץ זה טעם מריר פחות וארומטי יותר מאשר שאר פולי הקקאו
השוקולד מכיל חומר ממריץ בשם תאוברומין, כמויות קטנות של אנאנדמיד שהוא מוליך עצבי כמו גם קפאין וטריפטופן בכמויות קטנות. השוקולד ידוע גם כחומר ממריץ מאוד אפקטיבי לסוסים, והשימוש בשוקולד נאסר במרוצי סוסים. במחקר נמצא כי האלקלואיד תאוברומין שבשוקולד מסוגל להקל על שיעול עיקש. במחקר אחר נמצא כי צריכת כמות קטנה של שוקולד בכל יום, עשויה להפחית במידה נכרת את הסיכון ללקות בשבץ מוחי והתקף לב.
השוקולד הוא מזון עתיר אנרגיה: פולי הקקאו מהם מכינים את השוקולד מכילים כ-50% חמאת קקאו (סוג של שמן צמחי), וכן מכילים פחמימות וחלבונים. יתרה מזאת, בתהליך הייצור מוסיפים לו בדרך כלל סוכר (שהינו המרכיב העיקרי ברוב סוגי השוקולד), חלב או שמנים אחרים המגדילים את ערכו הקלורי של המוצר הסופי. אי לכך, צריכה של כמויות גדולות של שוקולד עלולה לגרום להשמנה.
